9 במרץ 2006#102 ← מרחק נעלם

חתכתי את ויזלטיר
במעבר חציה
על אופנים. ודאי
לא שם לב לצמיג
אחורי שוקע. אבל
מבטו חלף על פני
צלף בי לַאורך.
עיניו. חשב על
דבר מה. משהו קרה.
דבר לא יצלח
את המרחק. על מה
הוא חשב. אני חשבתי
על המלה ויזלטיר ועל
תנועת צווארו. השתלבות
בתנועה. מבטו.
המרחק נעלם.

Feed for this Entry

הוספת הערה

    4 הערות

  • מתימטיקה פואטית:

    קראתי הרבה יותר שירים של ויזלטיר מאשר שירים שנכתבו על ויזלטיר, ומכל אלה ויזלטיר מצטייר כמשורר מאד רגלי, מאד פוסע, ובדרכו- כמו פירורים מזקנו של מאמין- הוא מנער שורות אצל משוררים אחרים.
    ויזלטיר הוא המוזה עלי אדמות תל-אביב,
    ויזלטיר הוא האינטרס המשוררי של אלוהים.

    מירי
    10:55 / 21.3.06

  • פעם ראיתי אותו עם אישה בבית קפה. אולי הוא גרגרן?

    גיא
    5:37 / 17.3.06

  • נחמד, דומה שליכטש במגמת השתפרות מאז הדג.
    "דבר לא יצלח את המרחק" משום מה, השורה הנ"ל מזכירה שיר שקראתי לא מזמן, ואולי לא?

    דוידי
    11:40 / 16.3.06

  • לשלוח עכשיו למעיין!

    אמא שלי
    8:17 / 13.3.06