מס מותרות (סיפור שיפוץ)
01 באוקטובר
1
בחדר האמבטיה שלי יש ארון כביסה ישן מאוד. מאוד מלוכלך. מאוד דוחה. פעם הדלת שסגרה אותו הפכה לקן ג'וקים, וזרקתי אותה לפח. למעשה עטפתי אותה במאה ניילונים וזרקתי בפח אשפה ירוק ברחוב אחר. אם לומר את האמת החזקתי אותה ביד פשוטה לפנים, כדי להרחיק כמה שיותר מהגוף, והלכתי בזהירות חשדנית עד לפח, ואז היטהרתי במים וסבון. זה היה דוחה. אבל זה לא הסיפור.
2
אחרי שמושבת הג'וקים לקחה את הדלת, נפער חור מתחת לארון + חלון הטפשיים האלה, שעם החור – הפכו לטפשיים יותר.
הוחלט על שיפוץ.
אבל גם זה לא הסיפור.
3
כשניגשתי לבדוק את החור מקרוב, משהו מצמץ אלי מבפנים.
התכופפתי לראות, ומצאתי בול מס.
4
אני לא יודע בגין מה נאלצו הדיירים הראשונים בדירה הזו (את ההיסטוריה הדיירית הקצרה שלה אני מכיר היטב) לשלם מס מותרות. על ארון כביסה? על העובדה שהם מלכלכים את הבגדים? על מה? אולי על סבון מיוחד? מי יודע. שתיים וחצי לירות. את הבולים הדביקו לפני עשרות שנים בתוך הארון הזה.
5
וזה היה הסיפור.
ויש לו סוף טוב.
בצורת דיקט.
וצבע אקרילי.
מוסר השכל:
מאחורי כל מושבת ג'וקים מחליאה עשוי להתגלות שריד לא עתיק מדי לביזוי הביורקרטי של האדם הפשוט.
הערות שוליים