הפנקס הפתוח

פרסומת לרופא שיניים

07 באוגוסט

טרור, פחד, פרסומת, רופא שיניים View Comments

הטכניקה אותה טכניקה: לבוא בטוב, להפחיד למוות, למכור. לעטוף את עצמך בסלב (יואל משה סלומון, במקרה הזה. ועוד בחצר). קשה לדמיין כמה כאבה "ההמצאה החדשה להמעיט כאב לחולה". מישהו צרח, זה בטוח, והיה דם. קצת נורא לחשוב על שיני גומי, אגב. כאילו, גומי?

מצחיקה אותי ההצדקה הקוסמית לקיומם של רופאי השיניים: "אחת מהכלים הטבעים אשר חנן ה’ את ברואיו המה השנים הטוחנים [...] ולמלאת החסרון הזה השכילו בני האדם לתת שנים מלאכתים תמורת השנים הטבעים והחכמה הזאת השתלמה בכל פרטיה בעת האחרונה, עד כי עתה השנים המלאכתים יעשו פעולתם כשנים הטבעים". כמה נוח! השכילו, עלק. משתלם, כמו טבעי, דל שומן, נטול חמצן. העיקר: למכור. למכור. למכור. יעקור לכם את השיניים בטכניקה אכזרית להפחתת כאב, ואת התשלום הוא גובה בריבית על סתימה מ-1884. כל הרופאים גנבים.

מעניין גם שלמרות כל ההתחנפויות לאלוהים בסופו של דבר הפרסומת הארוכה הזו היא ספין. בפרסומת מתוארות השיניים הטוחנות כמשהו שאלוהים חן בו את בני האדם, ומצד שני – כחיסרון שעליו התגבר האדם באמצעות רפואת שיניים. חסד? חיסרון? לא ברור. גם וגם. גם במאה ה-19 אסור היה להאמין לפרסומות. מי הקופירייטר שכתב את זה לפני 122 שנה? צריך לפטר אותו. כי לא משנה באיזו מאה אתה, הקהל לא פראייר. ואם כבר לעקור שיניים אצל מישהו, שיגלה בפרסומת שלו קצת עקביות. לפחות זה.

לכל החולים במחלת או חסרון שנים:
מי לא ידע בכל אלה כי אחת מהכלים הטבעים אשר חנן ה' את ברואיו המה השנים הטוחנים את כל מאכל בטרם יבא אל הקבה להתבשל ולהתפרד ולתת מחיה לכל האברים. השנים הבריאים הם מהסבות המאריכות חיי האדם ונהפך הוא כי השנים הנכאבות ומרוקבות או חסרון שנים הם רע ומר לחיי האדם כי נוסף על מכאוביו עוד יבלע וילעיט קיבתו מאכלים בלתי נטחנות וחתיכות ופרורים עבים אשר אין כח בחום הקיבה לבשלם ולהוציא מהם החלקים הנצרכים מאד לבריאות האדם. עד כי לפעמים המה סיבות למחלות רבות ח"ו. ולמלאת החסרון הזה השכילו בני האדם לתת שנים מלאכתים תמורת השנים הטבעים והחכמה הזאת השתלמה בכל פרטיה בעת האחרונה, עד כי עתה השנים המלאכתים יעשו פעולתם כשנים הטבעים, ועל כן הנני להודיע

כי אני הח"מ הנני אומן נפלא לרפאות שיניים וכאבים, ולמלאות נקבי שנים (פלומבירין), ולהוציא שנים נרקבים על פי ההמצאה החדשה להמעיט כאב החולה ולבלי קלקל בשר החניכים:
גם להושיב שנים חדשים, תובתם בכסף או זהב, ועל הרוב בגומי (קאיצוק), באופן שמושבם חזק ואמיץ כשנים הטבעים ללעוס בהם גם מאכלים קשים ולא ישברו ולא יתקלקלו.

את הכל אני עושה בזריזות נפלא מאוד.

מנחם מענדיל סוסניצקי,
מושבי בנחלת שבעה בחצר ר' יואל משה סאלאמאן.

הצבי, 6 באפריל, 1886

עדכון (15:04): עודד בן-דוד שלח את מפת האיזור: